פסק-דין בתיק ת"א 7400-10-08

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על-פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, [נוסח משולב] תשמ"ד - 1984, כאשר תקרת הפיצוי היא 20,000 ש"ח.

1.            התובע, מר פלוני, יליד 1967 (להלן : "התובע"), נפגע לטענתו על ידי אנשי משטרת ישראל (להלן : " הנתבעת"), כאשר השתתף בהפגנה אשר התקיימה ביום 10.8.03 מול משרד ראש הממשלה בירושלים. ההפגנה הייתה חוקית ומאושרת, ומטרתה הייתה להביע התנגדות תושבים דרוזים בגליל כנגד תוכנית איחוד הרשויות המקומיות.

                לטענת התובע, בשלב מסוים של ההפגנה, בשעות הצהרים, השוטרים החלו להשתמש באלימות קשה. הוא הותקף על ידי פרשים וכן הותקף בראשו ובשאר חלקי גופו באמצעות אלות בהם החזיקו אנשי המשטרה. לטענת התובע הוא התעלף והובהל באמבולנס לביה"ח, שם אובחן כסובל מפגיעת ראש ופגיעה ברגליו.

                על פי כתב התביעה, התובע ניהל עד לקרות האירוע חברה לעבודות בנייה ועפר. כתוצאה מהתקיפה קרסו עסקיו וכל ניסיונותיו להשתקם עלו בתוהו. יתר על כן, בגלל התקיפה הוא סובל מהפרעות נפשיות קשות, ועליו להתאשפז בבי"ח פסיכיאטרי עקב פרצי הזעם מהם הוא סובל. התובע צרף לכתב התביעה חוו"ד מומחה מטעמו, של ד"ר קראקרה אשר קבע, כי  לתובע יש נכות צמיתה במישור הנפשי בשיעור 30%, עקב חבלתו ופגיעתו באירוע נשוא התביעה.

                התובע סבור, כי הנתבעת גרמה למצבו הרפואי הנפשי, ומצבו הכלכלי, ומעשיה היוו מעשי רשלנות אשר התבטאו בתקיפתו, למרות שהשתתף בהפגנה מאושרת. בסעיף 17 לכתב התביעה, פרט התובע את פרטי הרשלנות בהם הוא סבור כי יש להאשים את הנתבעת.

הנזקים המיוחדים אותם מנה התובע מפורטים כדלקמן:

                אובדן השתכרות - 450,000 ש"ח.

הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה - 150,000 ש"ח.

עזרת צד ג' - 100,000 ש"ח.

בנוסף התובע תבע פיצויים בגין ראשי הנזק של כאב וסבל, ואובדן כושר השתכרות בעתיד, וכן עזרת צד ג' והוצאות לעתיד.

התובע צירף לכתב התביעה גיליון רפואי של בית-החולים הדסה ירושלים. התובע התקבל לבית-החולים בשעה 12:16 ושוחרר מביה"ח כעבור כ- שעה בשעה 13:13. בבדיקה נמצא כי יש נפיחות קלה בראשו משמאל ורגישות קלה ללא נפיחות בברך שמאל. כל שאר הבדיקה נמצאה תקינה. המלצות היו: לכאבים-מתן אופטלגין, מנוחה 3 ימים ומעקב הרופא המטפל. לא רשום, כי נערכו לתובע בדיקות כמו צילום ראש או בדיקות אחרות. לטענת התובע, מאז התקיפה הוא סובל מכאבי ראש, סחרחורות, התקפי זעם ותופעות נפשיות קשות.

2.            הנתבעת טענה להגנתה, כי ההפגנה אשר קוימה, אמנם ברשות, התדרדרה להפגנה אלימה מאוד כלפי השוטרים, ובכלל זה זריקת אבנים והצלפה בחגורות בשוטרים, יריקות, קללות, וכל מאמצי נכבדי העדה להרגיע את הרוחות עלו בתוהו. כך, גם המשטרה לא הצליחה להרגיע את הרוחות ועל כן לא הייתה ברירה אלא להורות על פיזור ההפגנה בכוח, וגם רק אז כאשר נשקפה סכנה לחיי השוטרים, נכנסו פרשים לתמונה אשר חצצו בינם לבין משרדי הממשלה. הנתבעת הכחישה מכל וכל טענות התובע וטענה כי בסופו של דבר אם נפגע התובע, הרי היה זה באשמתו שכן השתתף, התפרע ונהג באלימות במסגרת ההפגנה.            

הנתבעת מכחישה כל קשר בין מצבו הרפואי של התובע לבין האירועים נשוא ההפגנה.

הנתבעת תמכה את כתב ההגנה בחוו"ד של ד"ר עמיקם טל, אשר קבע כי התובע אינו סובל מכל נכות הקשורה לאירוע הנטען של פגיעה בהפגנה. חוות דעתו של ד"ר טל, מתארת את קורות חייו של התובע כפי שעלה בידו לאסוף מן המסמכים אשר הוצגו בפניו ומתוך הבדיקה . ד"ר טל קבע, כי יש לתובע הפרעה אישיותית משמעותית עוד לפני 2003, אשר בעטיה אף שוחרר מהצבא לאחר שירה ברגלו כמניפולציה לשם שחרורו מן השירות. עוד קבע, כי העסק אותו הפעיל התובע קרס למעלה משנה לפני ההפגנה. לדעתו, הקריסה הכלכלית היא  זו אכן שגרמה למצוקה הנפשית, בה נמצא התובע, ללא קשר להפגנה, בה למעשה נפגע בצורה קלה מאוד.

3.            הצדדים הסכימו למנות מומחה מטעם בית המשפט ואכן מונה ד"ר ג'ראיסי, אשר קבע כי אכן התובע סובל מהפרעת התנהגות על רקע אישיותי ומצוקה חברתית עוד לפני האירוע נשוא התביעה, וכי אין כל קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לפגיעה בהפגנה.

                התובע ביקש לפסול את חוות דעתו של ד"ר ג'ראיסי ולמנות מומחה אחר במקומו. לא מצאתי מקום לקבל בקשה זו, כפי שמפורט בהחלטה מיום 4.4.11. לאחר שנקבע מועד לשמיעת ראיות הודיעו ב"כ הצדדים, כי הגיעו להסדר לפיו פסק הדין יינתן על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, כאשר התקרה היא 20,000 ש"ח ולאחר הגשת סיכומים.

4.            סיכומי התובע:

ב"כ התובע טען, כי התובע לא נקט בכל אלימות שהיא כלפי אף אחד מן השוטרים, ולא השתתף בפעילות לא חוקית ולכן  העובדה שהוא נפגע כתוצאה מפעילות השוטרים מקימה חבות של הנתבעת כלפיו. יתר על כן,  לנתבעת הייתה חובת זהירות מוגברת, מכיוון שכאשר היא באה לפזר הפגנה גדולה עליה לדעת שיכולים בתוך ההפגנה להיות חולים או קשישים, היות והיא אינה יודעת מה מצבו הרפואי של כל אדם. הדברים נאמרים ביתר שאת, כאשר עולה מחוו"ד של ד"ר ג'ראיסי, שהתובע סבל מבעיות התנהגות עוד לפני הפגיעה.

תקיפת התובע באלה על ראשו וחלקי גופו, כאשר יש לו רקע של בעיות נפשיות מחמירה אז מצבו גם אם לא נקבעה נכות צמיתה. עולה מן המסמכים כי מאז התאונה, התובע נזקק יותר ויותר לטיפולים נפשיים, ואין ספק שנגרמו לו כאב וסבל, אשר בגלל מצבו הנפשי הם חמורים יותר מאשר כל אדם רגיל.